על שפת הבריכה, העמוקה, הריקהבחצר של הוילה מול הים הגדוללא מסופקים, מכוריםחלל בגודל של האוקיינוס השקט, שאי אפשר לסבול, נפער בתוכנואז דוחפים משהו בפניםעבודה, הרואין, קניות, פורנו,אלכוהול, משחקי מחשב, תשומת לב,סוכר, לחם, סמארטפונים,מכורים לתחליפים.עם געגוע אין סופי לדבר האמיתי שנמתח מכאן עד לירח ובחזרה
↧